רלב"ג
ואשתמרה מעוני. ר''ל שנשמרתי מעון ותהיה היו''ד נוספת או ירצה בזה כי כשעלה בלבי לחטוא בדבר נשמרתי מאותו עון ולא הוצאתי לפועל מחשבתי הרעה או ירצה בזה שאחר שחטאתי בדבר בת שבע ושבתי אל הש''י מאותו עון הנה נשמרתי מאותו עון שלא יגיעני נזק בעבורו או נשמרתי מחטא אחר זה במה שידמה לאותו עון:
אברבנאל
המדה הששית היא אמרו ואהיה תמים לו ואשתמר' מעוני, ירצה שלא היה במופלא ממנו דורש וחוקר ולא היה מפקפק באמונותיו, אבל היה תמים עם השם אלקיו, ועל זה אמר ואהיה תמים לו. ונתן הסבה למה יחזק בתמימות ולא יפליג בדרישה ובחקירה, ואמר ואשתמרה מעוני, רוצה לומר שבפחדו פן יפגע בחקירתו ישתמר מאותו עון, ולכן יהיה תמים. ובספר תהלים אמר ואהי תמים לו, והוא החלוף הל"א. והסבה בו לפי שאהיה הוא עתיד, ואין ראוי שיאמר שבעתיד יהיה תמים, ולכן אמר ואהי שהוא לשון הווה. והחלוף הל"ב הוא שאמר כאן ואשתמרה, ובספר תהלים אמר ואשתמר, וגם זה הוא ליפות הדבור, כי היתה הה"א בואשתמרה נוספת, והדבור ההגון הוא ואשתמר: ואחרי שזכר ששת המדות המשובחות האלה שהיו בו, זכר שבעבורן היה ראוי שיזכה לזכיות מתייחסות אליהם, (כה) וזה שאמר וישב השם לי כצדקתי, והוא כנגד מה שאמר יגמלני השם כצדקתי, רוצה לומר אם אני עשיתי צדקה עם הבריות, היה ראוי שהשם יתברך יגמול עלי צדקה רבה. ובספר תהלים אמר וישב השם לי כצדקי והוא החלוף הל"ג, שלא אמר שם כצדקתי, כי אם כצדקי, וכבר אמרתי בסבתו. ואמר כבורי לנגד עיניו, כנגד מה שאמר כבור ידי ישיב לי, רוצה לומר אם אני הייתי נשמר בנקיון כפים לבלתי אקח מאיש דבר, גם כן האל יתברך ראוי שישיבני עליו מדה כנגד מדה, שלא יקח אדם מכל אשר לי ולא יגזלני אויב. ובספר תהלים אמר כבור ידי לנגד עיניו והוא חלוף ל"ד, והיה זה לתכלית הביאור, שאין פירוש כבורי כי אם על בור הידים שזכר: